הְלֵּל /הילֵּל – אמר דברי שבח ושירה:

"בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם, וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה" (תהילים מ"ד, 9).

במקרא 'הלל' היה שם אביו של השופט עבדון:

"וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל הַפִּרְעָתוֹנִי. וַיְהִי לוֹ אַרְבָּעִים בָּנִים וּשְׁלֹשִׁים בְּנֵי בָנִים רֹכְבִים עַל שִׁבְעִים עֲיָרִם וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה שָׁנִים" (שופטים י"ב, 13-14).

מפורסם יותר היה התנא הלל שחי בישראל במאה הראשונה לספה"נ. הוא היה ראש הסנהדרין, בן זוגו ללימוד של שמאי. הלל הזקן נודע בהיותו אוהב אדם ואוהב תורה. הוא היה אדם סבלני ונעים הליכות שהנחיל מידות אלה לתלמידיו. שיטתו בפסיקת הלכה היתה מקובלת ביותר עד כדי שנקבע הכלל "הלכה כבית הלל: "לעולם הלכה כבית הלל" (מסכת עירובין, דף ו' עמוד ב')
עוד על הלל הזקן תוכלו לקרוא באתר דעת.
http://www.daat.ac.il/daat/history/hilel-2.htm