צורת הנקבה של המילה 'זהב'. זהב הוא שמה של מתכת מבריקה ויוקרתית. הזהב נחשב לחומר רך ונוח יחסית לעיבוד ולכן הוא משמש להכנת תכשיטים ומיני קישוטים. הוא מצוי בטבע בבטן האדמה ובנהרות. במקרא הזהב הוא סמל לכבוד, ליוקרה ולטוהר, ועל כן כלי המשכן והמקדש החשובים ביותר היו עשויים זהב טהור (כמו ארון הברית, השולחן והמנורה):

"וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר. מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ, גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה יִהְיוּ" (שמות כ"ה 31).

שם זה מתאים לעברות השם הלועזי 'גולדה' שזו משמעותו.