המילה חיים מבטאת את הקיום:

"וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית פרק ב פסוק ז).

במקורות, נמשלה התורה לעץ חיים, שמי שאוחז בו זוכה לברכות ולאושר: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (משלי פרק ג, פסוק יח). רעיון זה מובע גם בפסוק מספר דברים

"וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים פרק ד פסוק ד)

ובפסוקים רבים נוספים. חכמים גם הם הדגישו את היותה של התורה "סם חיים": "למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי: משל לאחד מושלך לתוך המים. הושיט הקברניט את החבל ואמר לו תפוש חבל זה בידך ואל תניחהו שאם תניחהו אין לך חיים. אף כך אמר לו הקב"ה לישראל כל זמן שאתם מדובקין במצות – ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום… " (מדרש במדבר רבה, פרשה יז ד"ה ו ולא תתורו). הבחירה בחיים וקדושת החיים הינם ערכי יסוד בדת היהודית, והם משמשים קו מנחה בפסיקה ההלכתית מאז ועד היום