אשת אלקנה, אמו של שמואל הנביא
"וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּרַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ" (שמואל א' א 13).
על-פי המתואר בתנ"ך מצטיירת דמותה של חנה כאשה צדיקה, שדבקה באל. חז"ל במסכת ברכות למדו מתיאור תפילתה של חנה, הלכות הנוגעות לתפילה. חנה שציפתה שנים רבות לפרי בטן, נפקדה לבסוף בבן – שמואל, אותו הקדישה לאל. אכן שמואל התחנך במשכן שילה, בצילו של עלי הכהן, ונעשה לנביא. השם 'חנה' מזכיר תחנונים, ומסמל תפילה דבקות וקרבה לאל. השם חני, קיצור ושם חיבה של השם חנה. "יד חנה" הוא שמו של קיבוץ בעמק חפר, שקרוי על שם חנה סנש.
