בנו של יעקב אבינו, אחד משנים עשר השבטים. יהודה המקראי היה אדם יוצא דופן בחוש האחריות שלו ובאומץ ליבו. הוא תבע מהמשנה למלך מצרים, את השבתו של בנימין מהשבי המצרי, עוד לפני שגילה שאותו משנה למלך מצרים, הוא בעצם אחיהם יוסף. שבט יהודה היה גם השבט שעמד בראש מחנה בני-ישראל בהליכתם במדבר, ומאוחר יותר משבט זה יצאה שושלת מלכות בית דוד שנחשבת לממלכה החשובה בתולדות ישראל. השם יהודה נבחר על-ידי לאה אימו כאות להודיה על לידתו

"וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת אדוני עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה" (בראשית כ"ט 35).

יהודה גם הודה בחולשתו ובמעידתו במעשה תמר באומרו: "צדקה ממני". בברכת יעקב ליהודה, נתברך יהודה שאחיו יודו לו:

"יְהוּדָה – אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ" (בראשית מט 8).

מהשם יהודה גזור שמו של הלאום היהודי. חבל יהודה נמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו בתחומי "הקו הירוק" וחלקו מעבר לו. האזורים סביבו הם: השומרון מצפון, בקעת הירדן במזרח, הנגב בדרום ומישור החוף הדרומי במערב. מקומות נוספים: אור יהודה, טירת יהודה.