נזכר בתנ"ך בשני אופנים: א. כפועל המבטא נתינה של שפע:

"יִפְתַּח אדוני לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ" (דברים כ"ח 12).

ב. שם של שופט – יפתח היה אחד המנהיגים שקמו לישראל בתקופת השופטים שהיתה לאחר ההתנחלות בארץ בימי יהושע בן-נון. הוא היה בנה של אשה זונה ולכן אחיו הוקיעו אותו מתוכם. הוא גדל ונהיה לגיבור, ונקרא להושיע את ישראל:

"וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל" (שופטים יא 1).

יפתח יצא במתקפה על עמון שהיה האויב המשמעותי של ישראל באותה התקופה, ונדר שמי שיצא מפתח ביתו יוקרב כאות תודה לאל, אם ינצח במלחמה. הוא אכן ניצח, אך הזדעזע עד עמקי נשמתו כאשר מי שיצאה ראשונה מביתו היתה בתו היחידה והאהובה, ובגלל הנדר הוא הקריב אותה. חז"ל יצאו בביקורת על יפתח, על נוסח הנדר שנדר ועל העובדה שלא מצא דרך לבטל את הנדר ולהציל את בתו ממוות. משמעות השם יפתח מתאימה לדמות התנכית, כיוון שהיא מעידה על פתיחה, ובמקרה זה פתיחה מצרה. בגליל קיים קיבוץ בשם 'יפתח' שהוקם על-ידי יוצאי יחידת הפלמ"ח בשם זה.