שם האומה, המדינה והארץ של היהודים. מקורו של השם ישראל בסיפור תנכי אודות יעקב, אבי האומה. במאורע לילי מופלא נאבק יעקב בדמות פלאית וניצחו. אותו מלאך החליף את שמו וקרא לו 'ישראל':

"וַיֹּאמֶר: לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל: כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל" (בראשית ל"ב 29).

משום-כך נקראו בניו 'בני ישראל', וממנו התחילה האומה הישראלית להיווצר כעם. משמעות השם 'ישראל' כפי שהיא עולה ממקור זה היא 'נאבק עם אל'. משמעות נוספת של שם זה היא 'שרו של האל'. בניגוד לשם יעקב, המסמל משניות ורדיפה, מסמל השם ישראל שררה וניצחון. פירוש אחר לשם "ישראל" דורש את משמעותו מלשון ישרות – (ישר עם אל), בניגוד לשם "יעקב" שמסמל פיתול ועקבוביות. עוד על דמותו של ישראל-יעקב ראו 'יעקב'. השם 'ישראל' הוא שם שורשי המבטא קשר חזק ללאום היהודי, כמו גם את דמותו של ישראל התנכי, דמות של מנצח.