הכוכב הוא גוף שמימי הנראה כנקודת אור בשמי הלילה. 'כוכב' הוא בהשאלה גם אדם שמצליח מאד בתחומו (כמו כוכב קולנוע, כוכב כדורסל וכד'). השם 'כוכב' אינו מקראי, אולם הכוכבים מוזכרים רבות במקרא, הן כסמל לאור והן כסמל לשפע:

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל י"ב 3).

על-פי הכתוב בסיפור הבריאה בספר בראשית, הכוכבים נוצרו ביום הרביעי, ותפקידם היה להאיר לבני-האדם ולהביע את זמני היום (כך בהלכה היהודית נודעת משמעות לזמן של 'צאת הכוכבים', בין היתר לצורך קביעת זמן צאת השבת):

"וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים… וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, יוֹם רְבִיעִי" (בראשית א', 15-19).

כאשר בירך האל את אברהם שממנו יקום עם גדול, אמר לו:

"וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר: הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, וַיֹּאמֶר לוֹ: כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בראשית ט"ו, 5).

השם 'כוכב' מבטא את הרגשת ההורים כי ילדם היא מקור אורם, תקוותם ושמחתם, וכי בעינהם הוא נפלא ונשגב. ויש בשם זה גם איחול לשפע חומרי ורוחני. שם זה, המקובל לבנים ולבנות. יכול להתאים לילדים שנולדו בשעות הלילה, בו נגלים הכוכבים, וכן לילידי יום רביעי בשבוע, שעל-פי הסיפור המקראי בו נבראו הכוכבים. השם 'כוכב' יכול להתאים גם לילדים שנולדו בי"ח באייר, ל"ג בעומר, על-שמו של בר-כוכבא, מנהיג המרד הגדול שפרץ ביום זה כנגד הרומאים. כוכב הוא גם שמו של מושב בקרבת אשקלון.