אחד ממיני השרף הריחניים של עצי הבשמים שמהם הוכנה הקטורת למשכן ולבית המקדש:

"וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים… וְנָתַתָּ עָלֶיהָ שֶׁמֶן, וְשַׂמְתָּ עָלֶיהָ לְבֹנָה. מִנְחָה הִוא" (ויקרא ב' 14-15).

השם 'לבונה' מכיל בתוכו משמעויות רבות. הריח של הלבונה יכול להיות סמל להשפעות טובות של הבת על הסביבה ממעשיה הטובים. השורש של המלה, ל.ב.ן, מרמז על טהרה וניקיון. והעובדה שהלבונה הוקטרה במקדש, יכולה להעיד על קדושה שההורים מאחלים לביתם בחייה, או על כמיהתם שלהם לבניין בית-המקדש.