מוריה הוא שמו של הר הבית, עליו על פי האמור במקרא נעקד יצחק אבינו על ידי אביו אברהם, ועליו נבנה בית המקדש:

"וַיֹּאמֶר: קַח נָא אֶת בִּנְך, אֶת יְחִידְך, אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק, וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה. וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ" (בראשית כ"ב 2), "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית אדוני בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה" (דברי הימים ב' ג' 1).

במדרשים ובפרשנות התנ"ך מופיעים מספר הסברים לשם זה: 1. מצביע על הקשר בין התגלות האל בראיה אל אברהם אבינו בעת העקידה, ועומד על הקשר המצלולי בין 'מוריה' ל'ראיה'. השם מביע את הרצון שהאל יראה את הבתת הנולדת, ישגיח עליה וישמור אותה. 2. פרשנות אחרת קושרת את השם ל'מור', אחד מהמרכיבים של הקטורת שבישמה את בית המקדש ששכן על הר זה. לפי משמעות זו, השם מבטא את הריח הטוב שמבקשים שיקיף את התינוקת. 3. מוריה מלשון הוראה: "הר שיצא ממנו הוראה לישראל" מבית המקדש יצאה תורה לישראל ("כי מציון תצא תורה"), שכן חכמי ישראל ישבו במקדש והורו את ההלכה. פירוש זה רואה באל את מורה, מלמד ומחנך של הבת, והשם "מוריה" הוא מעין הכרזה 'המורה שלי הוא האל'. תפישה כזו של השם רואה באל דמות קרובה ומשפיעה באופן אישי על התפחותו של האדם. 4. מוריה מלשון יראה – "הר שיצא ממנו מורא לאומות העולם" (תלמוד בבלי מסכת תענית דף ט"ז עמוד א'). מורא והכבוד לאל מסומלים בשם זה, ותקוות ההורים שיראת שמים תייחד את ביתם. בחירה בשם 'מוריה' יכולה להעיד על געגוע שחשים ההורים לזמנים בהם נעשה שימוש במור בבית המקדש, ועל כמיהה לבניינו על הר המוריה.