השם מיה, הנכתב לעתים באיות 'מיה' ולעתים באיות 'מאיה', הינו השם השלישי הנפוץ בקרב בנות יהודיות בישראל מזה כ-5 שנים (נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). שם זה חוּדש בעת החדשה, והלך והתפרסם בארץ עם דמויות כגון 'הדבורה מאיה', וכן עם שירו של שלום חנוך על בתו: "מאי, מאי, מאיה, מאיה קטנה שלי, מה את חושבת, מה את אוהבת בי… מאיה, מאיה, כלום לא נשמע יפה כמו לקרוא לך, ילדתי…" (את השיר המלא אפשר למצוא באתר שירונט www.shironet.co.il). השם 'מיה' הנכתב ללא א', מכיל בתוכו משמעות מיוחדת. מיה משמעותו 'מ-יה', כלומר – מאת ה'. הקריאה מבטאת את ההבנה שהבת היא מתנה מאת ה' ואת תחושת ההודיה של ההורים על הלידה. זוהי גם משמעותם של שמות כגון 'מתן', 'מתת', 'מתניה', 'נתנאל' וכדומה. יש המפרשים את השם מיה גם כראשי תיבות (חלקיים) של הפסוק מתהלים 'מי ישכון בהר ה", וכן כתחילתו של הפסוק מטקס החתונה: "מהרה ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה". השם 'מיה' אינו מופיע בתורה כשם, אולם ישנו ביטוי המורכב מאותן אותיות והוא 'מי ה'?. את האמירה הזו 'מי ה' ניתן להבין או ככפירה בה' וכהתכחשות לו, ומצד שני אפשר להבין אותה כחיפוש של האל ורצון להגיע אליו ולהבינו. ביטוי זה מוזכר פעמיים מפיהם של פרעה ושל סופר ספר משלי; לפני יציאת מצרים אומר פרעה מלך מצרים את הדברים הבאים, הכופרים בקיומו של האל:

"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה: 'מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ, לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל? לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה', וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ!'" (שמות ה' 30).

כלומר, פרעה אינו מכיר את האל ולפיכך אומר שלא ישמע בקולו ולא ישלח את ישראל. סופר ספר משלי משתמש באותו ביטוי כדי לבטא את גישתו השלילית לכסף ולעושר כדברים שהם מסוכנים לאדם:

"…עֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי… פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי – וְאָמַרְתִּי מִי ה'" (משלי ל' 8-9).

בשפה הישראלית מי"ה משמש גם כראשי תיבות של 'מפעלי ים המלח', וכן של 'מלחמת יום הכיפורים', ואכן בעקבות פרשנות זו של השם, ישנן בנות רבות הנקראות כך, על שם המלחמה, במחזור של השנים 73-74. מיה הוא גם שמו של שבט עתיק מדרום אמריקה בעל מנהגי פולחן ייחודיים.