פנינה, אבן חן יקרה ובוהקת הקיימת בצבעים לבן, שחור וצהוב. המרגלית נוצרת בין צדפות בלב ים. ערכה רב בשל היותה נדירה, ובגלל הקושי למצוא אותה מתחת לפני המים.
עמים רבים נהגו ליחס לפנינה סגולות שונות, ביניהם פוריות ומלכות. יש הטוענים כי המרגלית משרה שלווה ורוגע על העונדים אותה.
המרגלית מוזכרת במקורות יהודיים שונים מספרות חז"ל:
על המלים 'צוהר תעשה לתיבה' שאמר הבורא לנח, הסביר אחד החכמים שהכוונה אינה לחלון, אלא למרגלית שבדרך נס האירה לנח את התיבה. יש פרשנים שהסבירו שהמן שאכלו בני-ישראל במדבר במשך ארבעים שנה נראה היה כמו 'מרגלית'. כינוי רווח לאדם בעל יכולת ביטוי טובה הוא 'פה מפיק מרגליות'.
"משל למרגלית שנפלה בין החול, אדם ממשמש בחול וכוברו בכברה (-מעין מסננת) עד שמוצא את המרגלית, ומשמצאה הוא משליך את הצרורות מידו ונוטל המרגלית" (רש"י בראשית ל"ז 1).

השם 'מרגלית' מעיד על תחושת מיוחדות, פאר ויוקרה ללב, ויש בו איחולים לחיים של אצילות ועושר.