יפה, טוב, משובח ובעל התאמה מיוחדת. השם 'נאה' מעיד על כך שההורים רואים את בנם כיפה ובעל תכונות טובות, ומקווים כי יהיה בעל התנהגות נוחה ונעימה.

השם 'נאה' אינו מקראי, אולם הוא מופיע רבות בשפת חז"ל ובפרשנים, במשמעויות שונות. כך ניתן לראות מן המקורות הבאים:

במשמעות 'יפה': "הנה כלי נאה עשיתי ובו מרגליות נאות ואין כמותן והם סגולת מלכים…" (רמב"ן בפירושו לבראשית כ"ד 1, "ועוד שם")

במשמעות 'טוב': "מה טוב ומה נאה אות זה הניתן לי אשר אעלה בית ה'" (רש"י בפירושו לישעיהו ל"ח 22, "מה אות");
"פרקו נאה ודבורו בנחת עם הבריות, עד שיקרא בכל ענין תם וישר" (רמב"ן בפירושו לדברים ו' 18, "וזה ענין")

במשמעות 'מתאים': "כשלג לא נאה בקיץ וכמטר שלא נאה בקציר כן לא נאה לכסיל כבוד שיכבדוהו אחרים" (אבן עזרא בפירושו למשלי כ"ו 1, "כשלג");
" …דבר נאה ומתקבל" – ביטוי לרעיון הרצוי לציבור ונוח לשומעו ולקבלו.

בסוף ההגדה של פסח מופיע השיר"כי לו נָאֶה, כי לו יָאֶה".

מתוך השיר: "אדיר במלוכה, בחור כהלכה, גדודיו יאמרו לו: לך ולך, לך כי לך, לך אף לך, לך ה' הממלכה, כי לו נָאֶה, כי לו יָאֶה".