הסתיו הוא אחת מארבע עונות השנה, המהווה עונת מעבר בין הקיץ לחורף. הסתיו מתחיל בימי השוויון, שבהם אורך היום שווה לאורך הלילה, ומסתיים בימי ההיפוך שבהם היום הוא הקצר ביותר בשנה והלילה הוא הארוך ביותר בשנה. בעונת הסתיו נאספים רוב הגידולים החקלאיים (ועל כן חג הסוכות, החל בראשית הסתיו, נקרא גם 'חג האסיף'). בתרבות ובשירה מסמל הסתיו נוגות עדינה ועצב רומנטי. המילה סתיו מופיעה בשיר השירים פרק ב פסוק יא:
"כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ".
שיר יפה בשם זה נכתב על ידי שמשון חלפי והולחן על ידי משה וילנסקי: סתיו כבר נושרים העלים בשדרות וגנים כבר רוכבות במרום שיירות עננים, וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו – סתיו…סתיו…סתיו… כבר יצאו לדרכן אחרוני ציפורים, ונשאו הן איתן אחרוני השירים, ופורט רק הרוח באלפי מיתריו – סתיו…סתיו…סתיו… מפליגות אוניות בימים רחוקים, מפליגות, מפליגות אל האין אופקים, נאבק, לא יכול עוד הים לגליו – סתיו…סתיו…סתיו… כבר שוקעת העיר בשתיקה עמוקה, עוד נושא בליבו מן תפילה עתיקה, עוד נושא בליבו, אך לשוא, אך לשוא – סתיו…סתיו…סתיו… עייפים ולאים בגנים הצללים, והכל כה דומם, נעתקו המילים, כבר איננו אוהב, האחד שאהב – סתיו…סתיו…סתיו…
