משמעות המילה 'רואי' היא – הרואה אותי. במקרא מוזכרת המילה רואי בשם 'אל ראי' שהעניקה הגר למלאך ה' שנגלה אליה במדבר:
"וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי כִּי אָמְרָה הֲגַם הֲלֹם רָאִיתִי אַחֲרֵי רֹאִי" (בראשית ט"ז, י"ג).
משמעותו של השם היא האל הנִרְאֶה, או האל הרואה את הכל. 'באר לחי ראי' הוא שמה של באר הנזכרת בסיפור בריחתה של הגר למדבר. על פי המדרש, שם זה ניתן לבאר כזכר להתגלותו של מלאך ה' להגר. מאוחר יותר נזכר נווה מדבר זה כמקום מושבו של יצחק: "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי" (בראשית כ"ה, י"א)
הביטוי 'טוב ראי' משמש במקרא לציון אדם שמראהו טוב ויפה, כדוד המלך: "וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי פ וַיֹּאמֶר ה' קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא" (שמואל א', ט"ז, י"ב).
