השם 'רוני', או בכתיב חסר – 'רני', המקובל כיום לבנות ולבנים כאחד, הוא למעשה מילת ציווי בלשון נקבה: רוני! שמחי! עלזי! עלצי! כמו כן מהדהדות בשם 'רוני' המלים 'רינה' ו'שירה', שירה מתוך שמחה. המילה "רוני" אינה מופיע בתנ"ך כשם אדם, אך מופיעה פעמים רבות במשמעותה המילולית כמילה של שמחה, של עידוד ושל תקווה לעתיד. כך למשל מנבאים הנביאים השונים לבנות ישראל וירושלים את הגאולה והשמחה לעתיד, וקוראים להן לרון ולשמוח, כי ההבטחה קרובה להתממש והשמחה קרובה לבוא. פנייתם של הנביאים את בנות ציון וירושלים מופנית לעתים גם לארץ ישראל עצמה הקרויה 'עקרה' כאשר בניה, עם ישראל, נמצאים בגלות, והנביאים מעודדים אותה לרון ולשמוח, כי בקרוב תתאחד עם בניה:

"רָנִּי בַּת צִיּוֹן, הָרִיעוּ יִשְׂרָאֵל, שִׂמְחִי וְעָלְזִי בְּכָל לֵב, בַּת יְרוּשָׁלִָם" (צפניה ג 14); "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן, כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ, נְאֻם אֲדֹנָי" (זכריה ב 14); "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן, מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה… צַהֲלִי וָרֹנִּי, יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן" (ישעיהו י"ב 3,6); "רָנִּי עֲקָרָה, לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי…" (ישעיהו נ"ד 1).

במקום אחד, בספר איכה, מופיעה המילה 'רוני' דווקא בהוראה הפוכה –

"קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת, שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ, נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי" (איכה ב 19).

כלומר – קריאה לרון כאן מקבילה ל'שפכי כמים לבך'. רוני במשמעות של בכי בלילה. השם 'רוני' מוכר בארץ גם משירה של להקת גזוז הנושא שם זה: "רוני, אל תלכי, אני פשוט רוצה אותך איתי…". את מילות השיר ניתן למצוא באתר שירונט: http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=2815&singer_id=223&song_title=44d55 השם רוני מתאים לכל תקופות השנה, אך הוא הוא מיוחד בעיקר בתקופת חנוכה, מכיוון שבהפטרה (פרקים מנביאים שנקראים לאחר קריאת-התורה) של שבת חנוכה, קוראים את נבואת זכריה הנפתחת בפסוק לעיל "רני ושמחי בת-ציון…". הורים הבוחרים בשם רוני מאחלים לבתם שתהיה שמחה ועליזה, ותזכה לכל ברכות השמחה, הצהלה, האיחוד וקרבה הכרוכות בתוך שם זה.