הטייה של המילה 'רינה', המופיעה בדרך כלל בצורת שייכות 'רינתי'. כלומר – התפילה שלי. כך פונה דוד המלך משורר תהלים אל האלוהים:
"שִׁמְעָה אֲדֹנָי צֶדֶק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי, הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי" (תהלים י"ז, 1),
וכן במקומות אחרים: "הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי, כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד" (תהלים קמ"ב 7); "תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי" (תהלים קי"ט 169).
בת הנושאת את השם 'רינת' נושאת בתוכה את השמחה והתפילה לטוב הטמונות בביטוי זה. להרחבה, ראו 'רינה'.
