רננה היא שמחה, שירה, זמר ולפעמים משמעות המילה גם תחינה או תפילה. בספר תהילים כמה אזכורים יפים למילה זו ובהם:
"נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ" ( תהילים כ', ו'), "שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ" (תהילים צ', י"ד) וכן "תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָּךְ וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ" (תהילים ע"א, כ"ג).
שני אזכורים נוספים ל"רננה", גם הם מספר תהילים, הפכו לידועים במיוחד. הפסוק "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהילים ק', ב')
המבטא את הרעיון שעל עבודת ה' להיעשות מתוך שמחה ואהבה הפך לסיסמתם של רבים וזכה ללחנים שונים, והפסוק " לְכוּ נְרַנְּנָה לה' נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ" (תהילים צ"ה, א')
מוכר בזכות היותו הפסוק הפותח את תפילת "קבלת שבת".
