שירה היא סוגה ספרותית, יצירה הנכתבת בשפה פיוטית ובמשקל מסוים. כמו כן, שירה היא הפעולה המתייחסת להשמעת שירים במנגינה מסויימת, זמרה. המילה 'שירה' מופיעה בתנ"ך לא כשמה של דמות מקראית, אלא כדרך לתאר שירוֹת שנשמעו מפי אנשים מישראל בסיטואציות שונות. המדרש מספר כי "עשר שירות הן" בתנ"ך, ובנוסף "ולא ישראל בלבד אמרו שירה לפני המקום אלא אף מלאכי השרת…" (מדרש מכילתא דרבי ישמעאל, בשלח, פרשה א). השירה המוכרת ביותר היא 'שירת הים' – השירה ששרו בני ישראל לאחר חציית ים סוף, כהודיה לאל על ההצלה וכחגיגת השחרור ממצרים. ראשית השירה במלים הבאות:

"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לאדוני וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַאדוני כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם…" (שמות ט"ו, 1 ואילך).

שירת הים נאמרת בכל יום בתפילת שחרית. כמו כן, אירוע קריאת שירת הים נערך באופן חגיגי מדי שנה בבתי הכנסת, כשמגיעים בקריאת התורה לפרשת השבוע 'בשלח'. על שם אירוע זה נקראת השבת כולה 'שבת שירה'. שירות נוספות המופיעות במקרא הן 'שירת הבאר' (במדבר כ"א), שירת דבורה (שופטים ה') ו'שירת האזינו' (דברים ל"ב), הפותחת בהנחיה:

"וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"(דברים ל"א, 19).

להרחבה נוספת, ראו: 'שיר'.