עץ פרי נשיר ממשפחת הורדניים. עץ השקד מסמל פריחה ויופי, ובמיוחד הוא מציין את הראשוניות, ההקדמה והבכורה מכיוון שהשקד מקדים לפרוח. בתנ"ך נזכר השקד לראשונה בספר בראשית, במנחה שמורידים אחיי יוסף למשנה מלך מצרים (יוסף)

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם-כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּקְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (בראשית מ"ג, 11).

בהמשך, מבשרת פריחת השקד את בחירת אהרן:

"וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן, לְבֵית לֵוִי; וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" (במדבר יז 23).

תכונת הזריזות והשקדנות של השקד נזכרת בנבואת ירמיה

"וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר, מָה-אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ; וָאֹמַר, מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת: כִּי-שֹׁקֵד אֲנִי עַל-דְּבָרִי, לַעֲשֹׂתוֹ" (ירמיהו א 11-12).

בשם 'שקד' קוראים לבנים ולבנות.