שם זה מנוקד באופן כך:

תָהֵל,

ונובע מהשורש ה.ל.ל ומשם הפעולה להלל, ומשמעותו לשבח ולרומם וכן לזרוח ולהאיר. צורת השם היא בזמן עתיד, צורה המסמלת את השאיפות והתקוות לעתיד. השם "תהל", מזכיר את ההילה המקיפה את מקור האור, ומבטא את התקוה שהתינוקת תאיר באור רך ונעים ותהא מוקפת באור. שמות של ילדים שניתנים בזמן עתיד מסמלים אופטימיות ותקווה לעתיד טוב. תהל הוא גם התחלת המילה "תהלים", שכידוע הוא ספר המהווה את פסגת השירה והפיוט בתנ"ך. המילה תהל מופיעה פעם אחת בתנ"ך:

"עֲטִישֹׁתָיו, תָּהֶל אוֹר; וְעֵינָיו, כְּעַפְעַפֵּי-שָׁחַר." (איוב מ"א 10)

בפסוק זה מתואר שפע האור שזורח מבין עיניו של המבורך, כמו הילה שנובעת ממנו.